זכות השימוע נובעת מחובת היידוע שחלה על הפרקליטות ו/או התביעות, לשלוח מכתב כנגד כל מי שהיא צפויה להגיש כנגדו כתב אישום פלילי בגין עבירות מסוג פשע. זאת בהתאם לס' 60א' לחוק סדר דין הפלילי. חוק זה נחקק לאור המשמעויות הרבות של הגשת כתב אישום כנגד אדם, הן במישור המקצועי והן במישור האישי, לנוכח הפגיעה בדימוי העצמי של אותו אדם.
בהתאם לזאת, ומרגע קבלת מכתב היידוע, עומדים לאדם 30 ימים במהלכם יוכל לפנות לפרקליטות ולנסות לשכנעם שלא להגיש כתב אישום כנגדו. לאחר מכן, יכולה התביעה לבחור באחת מ-3 תוצאות אפשריות: הגשת כתב אישום, גניזת התיק או לחלופין סיום התיק בהסדר מותנה.
יודגש כי זכות זו הפכה זה מכבר לזכות יסוד במשפט הפלילי הישראלי, ועל פי הפסיקה אין מניעה שתחול גם בעבירות מסוג עוון או פשע, בשונה מסעיף החוק המתייחס לעבירות פשע בלבד.
בהקשר לכך, ראוי להדגיש כי סמכותה של הפרקליטות להגיש כתב אישום מתגבשת רק לאחר קיום חובת היידוע. מכאן, כתב אישום שיוגש תוך הפרת זכות השימוע למעשה בטל מעיקרו. בהתאם כך, יוכל לטעון הנאשם טענה מקדמית לפי ס' 149(3) לחוק סדר הדין הפלילי, ולבקש להכריז על בטלותו של כתב האישום. עם זאת, חובת היידוע אינה חלה בעבירות של אלימות במשפחה, וכן כלפי מי שכתב האישום בעניינו הוגש בעת מעצרו.
קיבלתי מכתב שימוע, מה עכשיו?
מכל האמור לעיל, עולה חשיבותו הנודעת של ניצול זכות השימוע בטרם הגשת כתב אישום. עם זאת, הניסיון מלמד שהגשת הבקשה על ידי בא כוחו של האדם מעל את הסיכויים לקבלת הבקשה.
על כן, ומיד עם קבלת הודעת השימוע, מומלץ לשכור את שירותיו של עו"ד מנוסה שטיפל במקרים כאלה בעבר, והנו בעל היכרות מעמיקה עם תקדימי עבר. כמובן, ראוי לציין את חשיבות ההיכרות האישית עם רשויות התביעה והמוניטין שרכש הסנגור בתחום. עורך דין זה ויסייע בבחינת המקרה הספציפי, ובמידה וניתן יהיה לסיימו ללא העמדה לדין, יתנהל מול רשויות התביעה במטרה להגיע לתוצאה הטובה ביותר מבחינתך.
