על פי החוק והפסיקה, תכלית השיקום הנה זכות בסיסית של כל קטין העומד לדין. בהתאם לכך, ונוסף לקרוביו הישירים של הקטין, עוה"ד המייצג נדרש לעמוד בקשר עם מול גורמי החינוך, הרווחה, הקליטה והשיקום השונים.
חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טפול) (להלן: "החוק") מסדיר את ההעמדה לדין, דרכי הטיפול והענישה של קטינים. לפי חוק זה, קטין מוגדר מי שטרם מלאו לו 18 שנה ביום הגשת כתב האישום, אלא אם נקבע מפורשות אחרת.
מעצר וחקירת חשודים קטינים
כמו כן, החוק מסדיר את נושא מעצר וחקירת חשודים ועדים קטינים. כך לדוגמה, ככלל קטין זכאי שהורים יהיו נוכחים בעת חקירתו, בכפוף לחריגים שנקבעו. כמו כן, ובכפוף לחריגים, החוק אוסר חקירת חשוד קטין בשעות הלילה. הרציונאל לכך הנו שבשעות הלילה הקטין עייף וחסר ריכוז, דבר שעלול לפגוע בצרכיו ואף לעיוות דין במקרים מסוימים. לעניין זה, שעות הלילה שנקבעו עבור קטין שטרם מלאו לו 14 שנה, הנן בין 07:00-20:00, ועבור קטין מגיל 14 שנה 07:00-22:00.
הכללים הנ"ל הנם בנוסף לחוקים החלים על נחקרים בגירים, כגון זכות השתיקה, חיסיון מפני ההפללה העצמית, והזכות להיוועצות עם עו"ד. כמו כן, המשטרה מחויבת להודיע לקטין האם הוא נחקר באזהרה או שלא באזהרה. ככל שהוא נחקר כחשוד, היא מחויבת להסביר לו את העבירה בגינה הוא חשוד ולהקריא לו זכויותיו.
זכויות הקטין בהליך הפלילי
כאמור, זכות בסיסית של קטין העומד לדין הנה זכות השיקום, בהתאם לחוק ולפסיקה. להלן נפרוט את הסעיפים העיקריים בחוק: ראשית, קובע החוק כי מעצר של קטין יהיה כאמצעי אחרון, ולא ניתן יהא לעשות כן באם ניתן להשיג את המטרה בדרך אחרת שפגיעתה בחירות הקטין פחותה.
בנוסף, ובכל הנוגע למעצר עד תום ההליכים הפליליים, קובע סעיף 25(ד) לחוק הנוער כי לא יוטל מעצר עד תום ההליכים על קטין שטרם מלאו לו 14 שנה, וזאת לאור החשש שהשמתם במאסר עלולה לגרום לנזק נפשי חמור.
כמו כן, והגם שמדובר בקטין מעל גיל 14, קובע החוק כי בטרם קבלת החלטה בדבר מעצרו עד תום ההליכים, ישנה חובה לקבל תסקיר משירותי הרווחה בעניינו. עם זאת, בית המשפט רשאי לשחרר קטין ממעצר עוד בטרם קבלת תסקיר, אם ראה לנכון לעשות כן.
זאת ועוד, סעיף 10יד קובע כי קטין ששוחרר לא יהיה בתנאי מגביל של מעצר בית לתקופה העולה על תשעה חודשים. נוסף על כן, קבע המחוקק בסעיף 10יד(ב) כי אם הורה בית המשפט על שחרור קטין בערובה בתנאי מעצר בית המחייבים שהיה בבית מעל 16 שעות ביום, יקיים בית המשפט דיון בעניינו של הקטין אחת לשלושה חודשים.
כל אלה מתוך הבנה שהפסקת שגרת חייו של הקטין וכליאתו, גם בביתו, עלולה לפגוע בהתפתחותו התקינה של הקטין הן מבחינה לימודית וחברתית, בייחוד כשמדובר בתקופה ארוכה יתר על המידה.
