בחלקן הגדול של ההאשמות בעבירות האלימות, תסווגנה רמתה של ההתנהגות האלימה וחומרתה לא רק עפ"י תוצאתה של האלימות, אלא יינתן משקל גם לכוונה, למטרתה של האלימות, למידתן של התוקפנות והאכזריות אשר הופגנה בעת ביצוע העבירה ולהכנה שנדרשה לצורך ביצועה. תחת המושג "עבירות אלימות" נכלל מגוון סוגי עבירות שהגורם המשותף להן הוא ביצוען תוך כדי השימוש באלימות. מעל ל-500 הסעיפים הכלולים בחוק העונשין התשל"ז- 1977 מפרטים אותן בהרחבה מרובה, אולם, לצורך התמצות נחלק את העבירות האלימות לשלושה סוגים עיקריים: עבירות מין, עבירות המתה ועבירות תקיפה.
עבירות מין
עבירות המין זוכות להתייחסות מיוחדת ומחמירה במיוחד בדין הישראלי, כשהחקיקה הנוגעת להן מעוגנת בישראל בסימן ה' בחוק העונשין התשל"ז-1977 ובחוק למניעת הטרדה מינית התשנ"ח-1998. מעשים כמו אונס ומעשה סדום, למשל, עשויים לנוע במתחם הענישה המשתנה בהתאם לסיווג העבירה ולנסיבותיה. ייצוג של עורך דין פלילי לנאשמים בעבירות מין יכלול את התייחסות לכלל ההיבטים אשר נוגעים לעבירה ולביצוע, מכלול הנסיבות והקונטקסט הקיים לנפשות המעורבות בעניין.
פרמטרים כמו מערכת יחסים או קרבה משפחתית בין הנאשם לקורבן העבירה, קיומו של עבר פלילי, תוצאותיו של האירוע (חומרת הפגיעה), אופן ביצוע של המעשה (תוך שימוש בנשק, לבד או יחד עם אחרים, לצורך השגת מטרה מסוימת) משפיעים על חומרת העבירה, ומשכך, הם עלולים להשפיע גם על חומרת העונש. מאחר ומדובר בתחום שלם ומורכב, עסקנו רק בהקשר שבינו לבין עבירות האלימות. את ההרחבה ניתן לקרוא בעמוד ייצוג חשודים בעברות מין.
עבירות המתה
בישראל מוגדרות שלוש עבירות המתה:
גרימת מוות ברשלנות -
עבירה שלכאורה, נכללת תחת "מטריית" עבירות אלימות, אולם, מאחר ורשלנות איננה מודעת ואיננה מכוונת במזיד לגרימת המוות, אין צורך להוכיח קיומה של "כוונה" לביצוע העבירה. במקרים כאלה, תנסה התביעה להוכיח אדישות או היעדר מודעות להיווצרותן של הנסיבות שהביאו למותו של אדם. העונש הקבוע בחוק על עבירה זו הוא שלוש שנות מאסר.